fbpx
1

שבוע המורשת: בעקבות סיפורי תש”ח

שבוע המורשת בישראל יתקיים בחג החנוכה הקרוב זו השנה החמישית ברציפות, שמטרתו היא להעמיק את הקשר בין תושבי הארץ לאתריה, להיסטוריה שלה ולמורשתה. האירועים במהלך שבוע זה מתקיימים ב-13 אתרי מורשת ברחבי הארץ והם יוזמה של ארבעה גופים אשר עוסקים כולם בהנחלה ובשימור המורשת – רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרים, משרד ירושלים ומורשת ורשות העתיקות. בכל שנה מוביל נושא אחר את הפעילויות והסיורים שמתקיימים באתרי מורשת נבחרים. השנה, בשנת ה-70 למדינה, יסובו הפעילויות סביב סיפורי תש”ח – הסיפורים שלא תמיד זוכרים לספר על הקמת המדינה, על אנשים אמיצים וסיפורי גבורה, מקומות שראו קרבות וניצחונות שבזכותם אנחנו כאן.

האתרים המשתתפים פזורים ברחבי הארץ, מצפון לדרום: מוזיאון הרעות (מצודת כ”ח), מוזיאון אסירי המחתרות בעכו, גן לאומי אושה העתיקה, חווית נהריים בגשר, גן לאומי כוכב הירדן, מקווה ישראל, תל חדיד, פארק (גן לאומי) נבי סמואל, אתר לאומי הקסטל, מרכז מורשת גוש עציון, בי”ס שדה שקמים באתר ניצנים הישנה, אתר שחזור קרבות תש”ח ביד מרדכי ובארות יצחק הישנה בנגב.

פירוט כל הפעילויות באתר שבוע המורשת 

גן לאומי אושה העתיקה

בין קריית אתא לשפרעם חבוי גן לאומי שאינו מוכר דיו. כאן שגשגה עיר יהודית חשובה בימי המשנה והתלמוד ויתר על כן,  ייחודה של אושה שהיא שימשה מקום מושבה של מועצת הסנהדרין בשנים 150-140 לספירה, לאחר חורבן הבית השני, וממנה היא נדדה מזרחה לנקודות יישוב אחרות. אנחנו יודעים שאושה הייתה רלוונטית כי בהלכה היהודית יש קבוצת הלכות המכונות “תקנות אושה”, שנועדו לחזק את העם המתאושש מחורבנו, בעיקר בתחום המשפחתי והכלכלי.

במלחמת השחרור הייתה סדרת קרבות על קיבוצי עמק זבולון בין צבא ההצלה הערבי בהנהגת הגדוד הדרוזי של צבא ההצלה מסוריה לבין הפלמ”ח, ובאושה ניטש קרב עיקש ועקוב מדם. בסופו הגיעו הניצים לידי הבנה שכדי לסיים את הלחימה יש לכרות ברית שלום. על פי הסיפור בתום לחימה עיקשת נחתמה תחת עץ האלון הגדול באושה ברית בין העדה הדרוזית למדינת ישראל הצעירה. כיום ניתן לטייל במסלול קצר ובו מסופר סיפורם של רבנים וחכמים שישבו באושה ופעלו בה. בגן הלאומי חודשו החפירות הארכיאולוגיות ובימים אלו חופרים במבנה הסנהדרין הקדום. באושה עובר גם “שביל הסנהדרין” של רשות העתיקות. זהו שביל הליכה המציין 70 שנה למדינת ישראל.  אורכו 70 ק”מ והוא מתפתל ברחבי הגליל בעקבות 70 חכמי הסנהדרין. השביל מתחיל בבית שערים וממשיך דרך חורבת אושה, שפרעם, יודפת, ציפורי והר הארבל, ומסתיים בטבריה.

https://www.youtube.com/watch?v=JyiIxVCku4I – שביל הסנהדרין בגן לאומי אושה העתיקה (הדקה הראשונה נראית טוב), צילום – רשות העתיקות

כוכב הירדן – נוף נדיר!

על גבעה גבוהה תמצאו את שרידי מבצר בלוואר – מבצר צלבני יחיד במינו בישראל ממנו תוכלו להשקיף על בקעת הירדן והגלעד. המבצר כמעט שלם, שביל הליכה יפהפה מקיף אותו ועובר בעין הידיד, בגן פסלים של האומן יגאל תומרקין ובאנדרטת ההנצחה לזכר אורד צ’רלס וינגייט.

על המבצר: רוב רובו של המבצר נבנה אבני בזלת מסלעי הסביבה. כמה אבנים מסותתות בקפידה נלקחו משרידי בית הכנסת של חורבת הידיד. על אחת יש ציור של מנורה בת שבעה קנים והיא נמצאת היום במוזאון ישראל. שלא כמו שאר המבנים, כנסיית המנזר נבנתה אבני גיר מסותתות היטב, כדי להבליט אותה ולהוסיף לה יופי. החצר החיצונית והקמרונות ששימשו חדרי מגורים ומחסנים השתמרו היטב. כן השתמרו בור המים שבקמרון המזרחי ושרידי בית מרחץ.

שביל הידיד והאנדרטה לזכר אורד צ’רלס וינגייט: שביל באורך 1.2 ק”מ. יוצא מהמבצר ושב אליו לאחר טיפוס תלול אך קצר. מומלץ לטייל בו בשעות אחר הצהריים, כשהשמש מאירה את הרי גלעד. השביל עובר בין שרידי הבוסתנים של הכפר כאוכב אל-הווא, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות, ויורד למרגלותיו המזרחיים של המבצר הצלבני. סמוך לפינה הדרומית-מזרחית של המבצר מציין שלט את מקומו של השביל היורד לאנדרטה לזכר אורד צ’ארלס וינגייט, מהלך 400 מ’.

אורד צ’רלס וינגייט היה קצין בריטי, ציוני, הוא הקים את פלוגות הלילה על מנת לאמן את חברי ההגנה היהודים ולהכינם ליום שבו תהיה להם מדינה.

סמוך לאנדרטה נובע המעיין הצנוע עין הידיד ולידו נבנו בתקופה הצלבנית נקבה ובריכת אגירה. ממערב למעיין נראים שרידי יישוב קדום, כנראה שרידי היישוב היהודי כוכבא. חוזרים לפינה הדרומית-מזרחית של המבצר וממנה השביל מוליך אל החפיר הדרומי. דרכו מטפסים חזרה למבצר.

בשבוע המורשת יתקיימו פעילויות “אודישנים לפלוגות הלילה של אורד וינגייט”

עוד בגן תמצאו חלקה מגודרת ומוגנת שבה מגדלים מיני צמחים נדירים שצומחים בקרקעות הבזלת במזרח הגליל התחתון, כגון שלהבית הגלגל ואלקנת הגליל. הצמחים משמשים מעין גרעין רבייה להשבת הצמחים לנופי הגליל.

שתפו פוסט זה

סגירת תפריט
×